אנתרופוסופיה בישראל

חקלאות ביו-דינאמית

רודולף שטיינר נתבקש ב-1924 על ידי קבוצה של חקלאים ממרכז אירופה שגילו דאגה לנוכח ההתדרדרות בבריאות של זני צמחים ובעלי חיים, להניח יסוד למדע ולפרקטיקה אנתרופוסופיים בחקלאות. הוא עשה זאת במחזור בן שמונה הרצאות שניתנו באחוזת קוברביץ', בשלזיה. מאז התפתחה החקלאות הביו-דינמית בארצות רבות והמחקר המדעי של הנחיותיו של רודולף שטיינר מתנהל במכוני מחקר שנוסדו לשם כך. זמן רב לפני הייסוד של מדע האקולוגיה ולפני האסונות הסביבתיים הגדולים של זמננו חקר רודולף שטיינר ואיפיין את המערכת החקלאית הרצויה כמערכת אקולוגית שלמה, בה אמורים אנשים, בעלי חיים, צמחים, מיקרו - אורגניזמים, האדמה, המים והאויר, להתקיים מתוך איזון דינמי ושיווי - משקל המחקר האנתרופוסופי בקשר להשפעתם של הכוחות הקוסמיים, בזיקתם לכוכבי השבת והלכת, על פוריות הקרקע וחיוניותם של התהליכים המטבוליים באורגניזם של האדמה וממלכות הטבע, פותח כיוונים חדשים ולא ידועים עד כה לא רק בחקלאות, כי אם גם במדעי הטבע האחרים, בתזונה, בבריאות וברפואה. השימוש המעשי בכוחות אלו בחקלאות מאפשר לוותר על הצורך ברעלים ודישונים כימיים, ומקנה למוצרים החקלאים איכות ביולוגית ותזונתית גבוהה במיוחד, החקלאי הביו-דינמי יכול להפוך את מקצועו לשביל של ידע והעמקה בסודות של הקוסמוס, האדמה והאדם;  הצרכן יכול להיות משוכנע כי המזונות המסופקים לו הנם מזינים באמת;  ובזמן של הרס מתגבר של המערכת האקולוגית הפלנטרית, הופכת החקלאות לשליחות חיים וליעוד חברתי, אשר ראוי שיזכה בתמיכתם של כל אלו אשר גורלם של האדם והאדמה חשובים להם. בקיבוץ הרדוף מעובדים היום כ-1000 דונם של פלחה ומטעים בשיטה הביו-דינמית;  ב מגדלים שקדים ואבוקדו ביו-דינמיים וגן-ירק מספק את התצרוכת של החברים, תנועת החקלאות האורגנית גדלה אף היא בארץ ואגודה הוקמה, בה שותפים גם המגדלים הביו-דינמיים, שמטרתה להבטיח את איכות המוצר ואת שיווקו.

חזור | לראש המסך