אנתרופוסופיה בישראל

דרך הצבע / נוח והמבול
ציור לאור מדע הרוח האנתרופוסופי

אורי כהן

בסיפור המקראי של נוח והמבול, מוצגת לפני הקורא תמונה בה אלוהים כורת ברית עם בני האדם.

"את קשתי נתתי בענן והייתה לאות ברית ביני ובין הארץ." (בראשית ט,13) בהתבוננות מעמיקה בתמונה זאת נראה, כי אלוהים נותן לנח פתח אל ארץ חדשה, ארץ שמימית, בה המבול אינו שורר. פתח זה ניצב כשער בשמיים. בתמונת הקשת בענן חוברים יחדיו ארבעת היסודות: האוויר השקוף, טיפות המים, האדמה כנותנת בסיס של כובד וחשכה, השמש הקורנת אור וחום. קרני השמש מפלחות את האוויר השקוף ואת טיפות המים והנה- נס, לנגד עיניו של נוח נפתח שער שמימי העשוי צבעים.

בתמונת הקשת בענן ניתן לחוות שער אל מקום אחר, שמיימי- אל הצבע. היכולת לפסוע דרך שער צבעוני זה תלויה ביכולתנו לדבר ולקרוא בשפת הצבע. נשאלת השאלה לאן מוביל השער לזה אשר חפץ לפסוע דרכו?
הוא מוביל אותנו אל מקום אשר הינו רק צבע, אל תחום פעילות בו המילים נאלמות והעולם הופך לשוקק חיים, פעילות זו של צבע הינה תחום הנפש. הנפש החושבת, מרגישה ורוצה הינה תחום של פעילות צבעונית. כמו בטבע, הצבע תמיד מתגלה בין האור לבין החושך. צבעי השקיעה מתגלים בין היום ללילה, צבעי האביב המרהיבים מופעים בין הלילה הקוסמי החשוך(החורף) לבין היום הקוסמי המואר (קיץ). כמו בטבע כך גם בנפש. נפש האדם מתגלה על כל גווניה וצבעיה בתנועה בין חשכת החומר לאורה של הרוח. בין העולם הארצי סופי לעולם הרוח הנצחי. המושגים הינם רק עקבות של ממשות זו. לדוגמה המושגים אקטיביות ופסיביות מצביעים על תכונות נפש, ניתן למצוא את ממשות מושגים אלו בפעילות הצבעים אדום וירוק. האדום האקטיבי מופיע למשל בעלים הצעירים של הצמח כאקטיביות של צמיחה, לעומת הירוק הפסיבי המופיע בכר הדשא הירוק לתוכו אפשר להשתרע . את המושגים חום וקור ניתן ליחס לתכונות נפש, חום נפשי וקור נפשי. את החום ניתן למצוא כפעילות בצבע הכתום ואת הקור בצבע הכחול. אנו אומרים לפעמים על אנשים שהם "כבדים" או הוא "אדם קל"; את המושגים כובד וקלות ניתן למצוא כפעילות בצבעים צהוב וכחול. צהוב קל ומאיר, כחול כבד וחשוך. אלו הם רק דוגמאות קטנות לאפשרות ההולכת וגוברת היום לחשוב את הפעילות הנפשית של האדם בצבעים. יכולת זו מתעוררת קודם כל בשדה ההכרה, בתחום החשיבה, פיתוח גובר והולך של יכולת זו תוביל בהכרח את האדם לפיתוח של איבר נפשי חדש המסוגל לתפוס תופעות נפשיות מורכבות כפעילות צבעונית, איבר נפשי היכול לקלוט את נפש האדם בתצורות צבע. מה שהיום נמצא אצל רוב בני האדם עדיין במצב רדום. ללא פיתוח חשיבתי הכרתי של עולם הצבע, לא ניתן לדבר על פיתוח איבר זה במובן המלא שלו.

בדיוק כשם שהחומר הינו היסוד של העולם הפיזי, כך הצבע הינו החומר של עולם הנפש. ישות הצמח מראה לנו תמונה של ממשות זאת, כאשר בפרח הנושק לעולם החי מתגלה לראשונה הצבע. בפרח ניתן לראות לצד התגלות הצבע, הופעה של חלל פנימי שהינו היסוד לחיי נפש פעילים.
מגע הצמח עם עולם החי, נעשה דרך החרקים ובעיקר דרך הדבורים והפרפרים. את הפרפר ניתן לחוות כישות משלימה של הפרח כמאין פרח שהשתחרר מכבלי האדמה, פרח מעופף הנושא את הצבע כהתגלות עולם החי בו מופיעה לראשונה הנפש. הפוסע מבעד לקשת הצבעים יטיב להכיר את עולם הנפש ולשוחח עם נפש העולם, אשר דוברת אליו דרך תופעות הצבע.

התרבות בה אנו חיים מוצפת בתמונות בעיקר דרך אמצעי המדיה השונים, אנו חיים בלי לשים לב בעולם של תמונות ובאופן לא מודע ממלאים בהן את תוכן עולמנו הפנימי. תמונות אלו אינן נעלמות, הן מתחילות לפתח חיים משלהן בתוך נפשנו. בדיוק כפי שגופו הפיזי של האדם ניזון מאוכל, כך מזין הוא את נפשו דרך כל מה שהוא קולט באברי החושים. מה שהאדם שומע מריח חש טועם ובעיקר רואה, יוצר את עולמו הפנימי. הדבר נעשה משמעותי במיוחד אצל ילדים. לכן חשובה המודעות לשאלה אילו רשמים אני מעניק לילד? באיזה מזון אני מזין את נפשו? לנושא זה יש משמעות עמוקה הרבה יותר מאשר ניתן להעלות על הדעת. משום, שבדיוק מזון זה, שאנו מזינים בו את נפשו, הוא זה השותף גם בעיצוב גופו הפיזי. ילדים שבילדותם נחשפים לפחות מדי רשמיים חיים ובעיקר ניזונים מטלוויזיה עשויים לפתח בגיל מאוחר יותר בעיות פיזיות ומגוון של פגיעויות באורגנים הפיזיים. רשמי החושים הבריאים הם אלו המסיעים לנו לבנות את האברים הפנימיים שלנו. בטבע למשל צפונה חכמה אלוהית בכל. חשיפת רשמים אל עולם זה מזינה את הנפש באופן ישיר עם חכמה זו.
העיתונות, הטלוויזיה, האינטרנט ושלטי החוצות מתקפים את נפשנו בתמונות. "הבעיה" עם תמונות אלו, היינה שהן תמונות מתות, ומוגמרות כנתונות תחת כישוף, אלו הן תמונות נטולות חיים שהיסוד התהליכי נעדר מהן. והשרירותי הוא זה אשר לרוב עומד מאחוריהן.

באומנות הציור אנחנו יכולים להתחיל לעבד מחדש את עולם התמונות המצוי בנפשנו, להתקרב אל הממשות החיה של עולם הנפש, ולהבין את הצבע מתוך החוקיות שלו בעולם ולא באופן שרירותי. הציור מאפשר לנו להתחקות חזרה אחר החוקים האלוהיים המצויים בטבע, לא כהעתקה אלה כיצירה חדשה של האדם תוך כדי שיתוף פעולה עם טבע הצבע. בציור אנו מוזמנים להתקרב אל העולם השמימי ולהפוך מברואים לבוראים, לפתח ולעבד את הדרך בה אנו מביטים על העולם ובכך לעשות עצמנו פעילים בתהליך של שחרור התמונות מכבליהן גם בעולמנו וגם בנפשנו. ולקרב עצמנו אל מהותו של האדם, בה מתגלה האדם כחבר בממלכת הרוח ומוצא עצמו כשותף פעיל של ממלכה זו; כישות בוראת יוצרת המתחילה לברוא תמונת עולם אדם חדשה.

אורי כהן uri.cohen.shir@gmail.com


 

חזור | לראש המסך