אנתרופוסופיה בישראל

החיים לצד התהום

דניאל רפאלי

החיים של האדם בן זמננו מאופיינים בצבעים חזקים של אור וחושך. האור מגלם בתוכו את סך כל החוויות החיוביות והבריאות של האדם, והחושך מגלם את הצדדים הנסתרים והלא מעובדים באישיותו.
כל אדם נושא עמו "תיק" על הגב אותו הוא נושא מילדותו והלאה עד יומו האחרון.
"תיק" זה טומן בחובו את סך כל האירועים הביוגרפיים בהם נפצע האדם במהלך חייו בפגישותיו עם "האחרים" של חייו. המשפחה הקרובה והרחוקה, החברים מהילדות והבגרות, מחנכים, מורים ושאר בעלי סמכות. גם מקומות העבודה בהם עבד האדם הם זירה שבה לא פעם נוצרים חיכוכים בין אנשים. בכל אירוע של מפגש עם בן אדם אחר, קרוב יותר או פחות, קיים פוטנציאל פציעה. אנו כבני אדם מתקרבים ומתרחקים אחד מהשני בתנועה מתמדת וכשהקרבה מתאפשרת אנו מסירים אט אט את ההגנות והמעטפות הנפשיות על מנת להתקרב. בזמן זה האדם חשוף לפגיעה רגשית מעצם היותו קרוב וחשוף. אין זה משנה אם האדם שמולו קרוב או רחוק מבחינה רגשית.
התנועה של התקרבות והתרחקות נעשית כמשחק טבעי וחיובי בילדות, אשר עוזר לילד למקם עצמו בין בני האדם. אך ככל שהאדם התאכזב, נפגע, נפצע והסתגר במשך ילדותו כך הוא יגדל להיות מבוגר סגור ומופנם שכל מפגש חברתי יאיים על עצם קיומו. רבים בני האדם כיום הנמנעים ממפגשים מרובי משתתפים או בכלל, זאת מתוך מנגנוני הגנה שנבנו בעקבות אירועים בעברם שפצעו ויצרו צלקות שלא מאפשרות יצירת קירבה.
הייעוץ הביוגרפי הוא טיפול נפשי, המציע יסודות להבנת חידת חייו של האדם. החוקיות המשותפת בנקודות זמן נבחרות לאורך הביוגרפיה מרמזת על יחודו ויעודו של המיועץ. כל אדם הוא חד פעמי בין כלל האנושות וככזה יש לו נסיבות חיים חד פעמיות שלא ניתן למצוא אצל אף אדם אחר, מאידך ישנה חוקיות במסע המשותף של בני האדם ואותה חוקיות מנסה הייעוץ הביוגרפי לאפיין. ההתבוננות של הייעוץ הביוגרפי מלווה את סיפור חייו של האדם משלב ההיריון דרך הלידה ומכאן והלאה במקטעים של 7 שנים, שלכל שביעון מהות התפתחותית משלו.

להלן סקירה תמציתית של מהות כל תקופה בחייו של האדם. הגישה לתקופות אלו לא שרירותית ונוקשה אלא רק מתווה קווי מתאר כלליים להתייחסות. האופן שבו פוגשים "חוקים" אלו את האינדיבידואל החד פעמי הוא החשוב, לא החוקים עצמם:
 
שביעון 1 – (גיל 0-7) – הריון, לידה ובניית הגוף הפיזי.
שביעון 2 – (גיל 7-14) – שכלול הגוף הפיזי, בניית כוחות חיים וכוחות חברתיים.
שביעון 3 – (גיל 14-21) – התוודעות אל עולם הנפש, אהבות, אכזבות, מרד, חופש ועצמאות.
גיל 21 – האדם עומד בפתח עולם המבוגרים ומבקש לקחת את מושכות חייו לידיו.
שביעון 4 – (גיל 21-28) – המבוגר הצעיר עושה צעדים של הכרות עם הפצעים החיים בו.
שביעון 5 – (גיל 28-35) – בחירת מקצוע, אתגרים זוגיים וחברתיים.
שביעון 6 – (גיל 35-42) – התמחות מקצועית ושאלת היעוד בחיים.

ככל שהאדם יצליח במשימתו לברר את נסיבות חייו עם עצמו ורצוי גם עם "האחרים" בחייו, תתאפשר תנועה אל מרחב שיש בו חופש ויצירתיות שדרכם יוכל האדם הצעיר להתחבר אל משימת חייו ויעודו בעולם.
הייעוץ הביוגרפי כפי שאני מבין אותו נותן למיועץ אפשרות לנקודת מבט אל עברו, דרכו מבין האדם את משמעות ההווה הנוכחי והשאלות שהביאו את האדם ליעוץ. מתוך תהליך של בירור שיקוף ומבט נוקב אל עבר נסיבות חייו של האדם בעבר ובהווה יכול המיועץ לשאת פניו אל המחר.
כאשר מבקש האדם לבוא במגע עם פצעים אלו ולהביט לנסיבות חייו בעיניים, נוצרת אפשרות לשלום פנימי שלא נשען על בריחה, הדחקה או אסקפיזם מכל סוג. אלא דרך חיים שמשאירה לעובדות חייו מקום לגיטימי בנפש האדם ולא נבהלת כאשר תהום זו מדברת את כאביו המבקשים בירור.
האדם בן זמננו אינו יכול להתעלם מהתהום, הוא יכול לחיות לצידה בשלום מתוך השלמה וקבלה של נסיבות חייו...
מתוך האמור יכול האדם לשאול את עצמו:
  • מה תפקידי הייחודי בעולם ?
  • מי אני רוצה להיות כשאהיה גדול ?
  • עד כמה אני קרוב לרצונות שלי ?
  • האם אני שלם עם בחירות חיי ?
  • האם נותר לי מרחב לעצמי במציאות שיצרתי ?
  • מה הן נקודות המוצא להחלטות שלי היום ?
  • עד כמה אני אדם חופשי ?
  • האם יש מקום ליצירתיות בחיי ?
דניאל רפאלי:refaeli@harduf.org.il 052-4686372

חזור | לראש המסך


 

ב-1919 פנה אמיל מולט, מנהל בית-החרושת וולדורף אסטוריה בשטוטגרט ואחת מהדמויות המובילות בתנועה של השילוש החברתי, אל רודולף שטיינר בבקשה לייסד בית-ספר לילדים של פועליו. החל מ-1907 ועד מותו של רודולף שטיינר, ומאז ועד היום בכל המרכזים האנתרופוסופיים בעולם, ניצבים המחקר, הריפוי והיצירה האמנותיים במרכז של כל פעילות אנתרופוסופית. האוריתמיה הנה אומנות אשר מכילה בתוכה את כל האומנויות המלוות את האדם משחר התפתחותו: הארכיטקטורה, הפיסול, הציור, המוזיקה, השירה והפואטיקה. הרפואה האנתרופוסופית התפתחה מתוך עבודתם המשותפת של ד"ר איטה ווגמן ורודולף שטיינר עם קבוצת רופאים בבית-החולים בארלשהיים שליד דורנאך, שוויץ. הביוגרפיה עוסקת בהתפתחות האדם ומתארת (על ידי החוקים הביוגרפים) את המסע האנושי מלידה עד מוות, את התפתחותו הגופנית, הנפשית והרוחנית של האדם ואת הצמתים החשובים בחייו. רודולף שטיינר נתבקש ב-1924 על ידי קבוצה של חקלאים ממרכז אירופה שגילו דאגה לנוכח ההתדרדרות בבריאות של זני צמחים ובעלי חיים, להניח יסוד למדע ולפרקטיקה אנתרופוסופיים בחקלאות.

© כל הזכויות שמורות למחברים ולאמנים