אנתרופוסופיה בישראל

מחקר בלתי תלוי על בוגרי בתי ספר בשיטת ולדורף

קטעים מתוך מאמר שהופיע ב"דר שפיגל", 14.12.1981

לבתי הספר של שיטת ולדורף מוניטין שהם מייצרים "נשמות יפות", אך מוחלשות עבור המשימות של החיים האמיתיים; למעשה הם פועלים כמעט בכיוון ההפוך. כך קובעות תוצאות מחקר אשר יכולות אפילו לתקן את ההערכה (השלילית) כלפי בתי ספר כלליים (בתי ספר של שתים עשה שנות לימוד, הכוללים את התלמידים המתכוננים לאוניברסיטה, כמו גם תלמידים אחרים).

במהלך שנת הלימודים הנוכחית מקבלים 32,000 תלמידים חינוך לפי המושגים הפדגוגיים של האנתרופוסוף רודולף שטיינר, מחוץ למערכת בתי הספר הממשלתיים, בשבעים ושניים בתי ספר חופשיים של שיטת ולדורף. הם מבקרים בבית ספר אשר לפי מטרות מייסדו, שואף להעביר לא רק ידע ויכולת, אלא אף תוכן העוזר לחיים ופרספקטיבה על מטרות החיים. יום הלימודים שלהם אינו קצוב לפי לוחות זמנים קשוחים המחולקים לפעמות של ארבעים וחמש דקות, אלא מתקדם לפי הקצב של "חטיבות", ובמהלך שמונה השנים הראשונות מושם דגש אמנותי רב. הקריירה שלהם בבית הספר אינה מלווה שנה אחר שנה בדו"חות, ציונים וקידום, אלא היא חופשית מסלקציה (מונח המתייחס למדיניות המאפשרת רק למתאימים ביותר להמשיך, בהותירה את היתר מאחור) ומלחץ הציונים - בודאי נקודת תצפית מפתה, אולם עבור הורים רבים אינה ריאליסטית דיה ואינה מהווה הכנה ראויה למאבקי החיים.

מחקר מדעי על "הרקע החינוכי של תלמידים לשעבר של שיטת ולדורף" - המחקר הניסויי הראשון על תנועת ולדורף - מערער עתה על השקפה זו.

המחלקה לחינוך בבון שכרה שלושה חוקרים עצמאיים, שראיינו 1,460 תלמידים לשעבר של שיטת ולדורף שנולדו בין השנים 1946-1947. החוקרים הגיעו לתוצאה חיובית בולטת לטובת בתי הספר של שיטת ולדורף. תלמידי השיטה, כך גילו החוקרים, השיגו "רמה לימודית גבוהה בהרבה מן הממוצע".

נדמה שהתוצאות מנוסחות באופן מאופק, משום שבדיוק הישג זה של בתי הספר של שיטת ולדורף הוא הטומן בחובו הפתעה לקובעי המדיניות החינוכית. עשרים ושניים אחוזים מן התלמידים שנסקרו עברו בהצלחה את בחינות הסיום1 בבתי הספר של שיטת ולדורף - כבר בשנים 1966-1967, כמעט פי שלושה מן הממוצע בבתי הספר הממשלתיים. יתרה מזאת, ארבעים אחוזים מן הנדגמים אשר "מעולם לא ביקרו בכל בית ספר אחר למעט בית ספר של שיטת ולדורף" מכיתה א' ועד י"ג, עברו בהצלחה את הבחינה.

נראה שסטטיסטיקות אלה משמעותיות אף יותר כאשר מחשיבים את התנאים בהם נעשו הבחינות - לדוגמא העובדה, כפי שמנסח זאת סטפן לבר, חבר הנהלה באגודת בתי הספר של שיטת ולדורף, ש"בחינת הסיום אינה נמצאת בתחום העניין של הפדגוגיה של רודולף שטיינר".

המשמעות היא שהתלמידים לומדים לפי הקווים המנחים של שיטת ולדורף במהלך שתים עשרה שנותיהם בבית הספר ואינם מקבלים הכנה מיוחדת לבחינות הדיפלומה. רק בשנה י"ג, שהיא שנת בחירה2, מכוונת תכנית הלימודים לדרישות של בתי הספר הממשלתיים ובחינות הסיום. מעבר לכך, הבחינה עצמה היתה "בלתי מוכרת לחלוטין, וניתנה תחת התנאים החמורים ביותר: כל הבחינות באו מחוץ לבית הספר, ועל הבחינה פיקח צוות בוחנים של המדינה". על תומכיה של מערכת בתי הספר הרגילה להיות מוטרדים מתוצאות אלה, משום שאחרי ככלות הכל, בית הספר של שיטת ולדורף הוא בית ספר כללי מן הסוג הטהור ביותר (ר. הגדרה בפסקה הראשונה). אף על פי כן, כך אומר ברנארד פיר שהוביל את קבוצת המחקר, הוכח עתה ש"מבין התלמידים שלמדו שתים עשרה שנים על בסיס לא סלקטיבי, אחוז גבוה אף יותר מסוגל לעבור את בחינת הסיום. "אנשי האקדמיה סירבו להאמין שדבר זה אפשרי בכלל" אומר המחנך.

תלמידי שיטת ולדורף מראים העדפה למקצועות בתחום החינוך והתחום החברתי (עשרים אחוזים), בתחום הרפואי (שנים עשר אחוזים) והתחום האמנותי/לשוני (שנים-עשר אחוזים); מקצועות משפטיים וטכניים "לא היו מיוצגים"3. הבוגרים קיבלו בבירור עידוד לבחירה המקצועית מן הערכים של שיטת ולדורף. הצלחה, יוקרה, הכרה ופוטנציאל לקריירה ולהכנסה, מילאו במקרה הטוב תפקיד משני. כ"חשוב ביותר אישית" בהחלטתם, ציינו הבוגרים מעל לכל את נטיותיהם ויכולתם, עצמאות ועניין; אחר כך באו צדדים חברתיים ואלטרואיסטיים.

הסטטיסטיקות של בחינות הסיום, כמו גם בחירת המקצוע, קשורות בבירור למשך התקופה בה ביקרו התלמידים בבית הספר. החוקרים אומרים שהמחקר "מראה בבירור מעבר לכל עניין של אישיות, שהקבוצה הנבדלת באופן מובהק מכל קבוצה אחרת היא זו של אלה שבקרו בבית הספר של שיטת ולדורף במשך אחת עשרה שנים או יותר".

למימצא זה משמעות מיוחדת, משום שייסוד בתי ספר חדשים במהלך השנים שחלפו, התבסס כמעט לחלוטין על יוזמת הורים שלא היו בעלי אוריינטציה אנתרופוסופית. לפי המחקר, בתי ספר רבים נוצרו לאחר שנת 1969 משום "ההתנסות השלילית של הורים ומורים בבתי הספר הציבוריים".

-----------------------
1.  הבחינה ששמשה במדגם היא בחינה המאפשרת לעוברים אותה בהצלחה לדלג על קורסי מבוא באוניברסיטה, ולמעשה להתחיל את האוניברסיטה כתלמיד שנה ב'.
2.  מערכות בתי הספר הגרמנית והאמריקנית שונות. בבתי הספר האמריקניים של שיטת ולדורף אין שנת בחירה י"ג, וגם לא בחינה מעין זו (ר. הערה 1).
3. הסטטיסטיקה בארצות הברית שונה במקצת. בשנת 1986 ערך בית הספר קימברטון של שיטת ולדורף סקר של חניכיו שסיימו. מאלה שהשיבו, עשרים ושלושה אחוזים היו פעילים בשותפות או בעסק פרטי, עשרים ושניים אחוזים נכנסו למקצועות המדעיים, הטכנולוגיים או הרפואיים, ושישה עשר אחוזים הפכו למחנכים. יתר התשובות הראו ששישה עשר אחוזים היו פעילים בתחום האמנות, התיאטרון או העיתונאות ועשרה אחוזים בתחום המשפט.

חזור | לראש המסך