אנתרופוסופיה בישראל

 




אלרגיה בילדים – מחקר השוואתי שנערך בשבדיה על אורח חיים של משפחות אנתרופוסופיות

מאת ד"ר אביה נוימן (מתוך החיים האנתרופוסופיים גיליון 7-9)


המחלות האטופיות (נזלת אלרגית, אסטמה, פריחות אלרגיות) הן מחלות כרוניות המתחילות בילדות. יש להן בסיס גנטי מסוים וניתן להדגים שאצל ילדים אלרגיים הכדוריות הלבנות מפרישות פחות אינטרפרון כבר מהלידה, עוד לפני שהתפתחו התופעות האלרגיות. אולם, לסביבה בה גדלים הילדים יש משמעות לגבי הביטוי האלרגי בבגרות: מחקרים אפידמולוגים הראו שבעולם המערבי עם הירידה בשכיחותן של מחלות זיהומיות אקוטיות בילדות (חצבת, אדמת, חזרת, אבעבועות רוח, צהבת A) עלתה הארעותן של המחלות האלרגיות הכרוניות. נוכחות מחלות זיהומיות בילדות המוקדמת, כמקובל במשפחות מרובות ילדים המבקרים במעון מגיל צעיר והחשופים להידבקות מבני גילם (נזלת, דלקות אוזן, צננת וכו'), מונעת את התפתחות האלרגיה במשך החיים על-ידי הפרשה מוגברת של אינטרפרון וציטוקינים אחרים במהלך המחלה האקוטית. כך נוצרה "תיאורית ההיגיינה" שהוצגה לראשונה על-ידי רומיאניאני וחבריו, המסבירה את העלייה הניכרת בהארעות אטופיה בעולם המערבי. התיאוריה , המקובלת ברפואה המודרנית, טוענת כי במדינות מפותחות, השינוי בדיאטה, מיעוט בהנקה, חיסונים כנגד מחלות זיהומיות, שימוש מוקדם וזריז מדי באנטיביוטיקה למחלות שכיחות, חשיפה ירודה לחיידקים ולמחלות זיהומיות, גורמים אמנם לירידה בתחלואה האקוטית, אך גורמים לריבוי תופעות אלרגיות כרוניות אצל ילדים ואחר-כך אצל מבוגרים. המנגנון המנסה להסביר את התופעה, קשור בכך שזיהום (אך לא חיסון) מגביר את פעילות תאי T מסייעים מסוג I שהם תאים מפחיתי ריגוש אלרגי, בעוד שהחיסון מגביר את פעילות תאי T מסייעים מסוג II שהם תאים הקשורים לתופעות אלרגיה כרונית. נוסף לכך, מצטברות עדויות על הקשר שבין מחלות אלרגיות לבין תזונה – לחשיבות ההנקה ודחיית התחלת צריכת מוצרי חלב לגיל שנה ואילך, על ההשפעה החיובית של חיידקי היוגורט (לקטובצילוס LGG) על פלורת המעי וריריות המעי ועל הקטנת הרגישות לאלרגיות דרך מנגנון זה.


זהו הרקע הכללי לעבודה מחקרית אנתרופוסופית שזכתה לפרסום בעיתון היוקרתי LANCET במאי 1999. רופא בית-הספר ולדורף בשבדיה, ד"ר יקי שוורץ (שהיה בביקור אצלנו), יחד עם קבוצת חוקרים מבית-החולים הסמוך, ערכה מחקר ובו נבדקו 295 ילדים משני בתי-ספר ולדורף, באזור שטוקהולם, בגילאי 5 עד 13; נתוניהם הושוו לנתוני 380 ילדים, באותם גילאים ומאותה סביבה שהלכו לבתי-ספר שכנים רגילים. נאספו נתונים הקשורים להיסטוריה של מחלות זיהומיות, נוכחות אלרגיות, שימוש באנטיביוטיקה, חיסונים ומשתנים סביבתיים, תזונתיים וחברתיים. לכל הילדים נעשו בדיקות עור לזיהוי אלרגיות; וכן לכל הילדים וההורים נעשו בדיקות דם לזיהוי נוגדני IgE, המעידים על נטייה אלרגית.


התוצאות היו מרשימות. 85% מהילדים שלמדו בבית-ספר ולדורף ינקו בילדותם לעומת רק 65% מהאוכלוסייה של בתי-הספר המקבילים. רק 52% מילדי ולדורף קיבלו אי פעם טיפול אנטיביוטי לעומת 90% מהילדים שבאו מבתי-ספר רגילים. רק 39% מילדי ולדורף נוהגים לקבל אקמול להורדת חום לעומת 89% מהאוכלוסייה הרגילה. לגבי חיסונים – 91% מילדי ולדורף קיבלו חיסוני טטנוס ופוליו לעומת 100% מהאוכלוסייה הרגילה, אבל רק 18% לעומת 92% בהתאמה חוסנו ב-MMR (חצבת, חזרת, אדמת) עד גיל 13.


ילדי בית-ספר ולדורף אכלו גם מזון שונה – אורגני או ביו-דינמי (76%) ורובם צרכו גם יוגורטים וירקות מוחמצים/כבושים המכילים חיידקי לקטובדילוס לעומת כ- 5% בלבד באוכלוסיית הביקורת.


לגבי בדיקות הדם והעור לאלרגיה: לילדי ולדורף הייתה שכיחות נמוכה לאטופיה (24%) יחסית לאוכלוסיית הביקורת (34%) והמספרים המוחלטים היו מובהקים סטטיסטית (O.R=0.62) וזאת כאשר אצל ההורים של הילדים שנבדקו משתי הקבוצות לא היה הבדל בנטייה האלרגית (24%).


המחברים מסכימים שהשכיחות של אטופיה אצל ילדים השומרים על "אורח חיים אנתרופוסופי" הייתה נמוכה יותר ושמירה על אורח חיים כזה מקטין את הסיכון לפתח מחלות אלרגיות כרוניות.


מקריאת המסקנות ניתן לקבל אישור ותמיכה לעבודתנו היומיומית, שבה שילוב הגישה האנתרופוסופית ברפואה ובתזונה בתוך המכלול של רפואה מונעת מודרנית בקהילה.


המידע המחקרי יכול לעודד את ההורים המתמודדים עם מחלות חום אקוטיות, החוזרות אצל הפעוטים – שלדבר יש משמעות חיובית, אשר יכולה למנוע מחלות כרוניות ועל כן לא למהר לטפל בהורדת חום ובאנטיביוטיקה, אלא אם אין מוצא אחר. המידע מדגים שחיסונים אינם מחליפים את ההשפעה החיובית של המחלה עצמה – כך למשל עדיף (אצל ילד בריא) לחלות באבעבועות רוח ולהחלים מאשר לחסן כנגד המחלה., (הדבר אינו נכון לגבי פוליו וטטנוס בגלל הסיכון שבדבר).
כמו כן אורח חיים אנתרופוסופי, כולל לא רק התייחסות מיוחדת למחלות חום ולחיסונים, אלא גם לתזונה נכונה, הנקה, מזון אורגני, שילוב מזונות מוחמצים וכו' בתפריט, ובהרגלי בריאות וחינוך הולמים . הדבר אינו מבטיח חיים מאושרים אך לפחות חיים ללא תופעות אלרגיות מיותרות שנגרמות על ידי אורח חיים לא מתאים – על זה יש כיום קבלות מחקריות.
Atopy in children of families with anthroposophical lifestyle, J Alm, J Swarts, G Lilya,
A Scheynius, G Pershagen, THE LANCET vol 353 , may 1999

חזור | לראש המסך


 

ב-1919 פנה אמיל מולט, מנהל בית-החרושת וולדורף אסטוריה בשטוטגרט ואחת מהדמויות המובילות בתנועה של השילוש החברתי, אל רודולף שטיינר בבקשה לייסד בית-ספר לילדים של פועליו. החל מ-1907 ועד מותו של רודולף שטיינר, ומאז ועד היום בכל המרכזים האנתרופוסופיים בעולם, ניצבים המחקר, הריפוי והיצירה האמנותיים במרכז של כל פעילות אנתרופוסופית. האוריתמיה הנה אומנות אשר מכילה בתוכה את כל האומנויות המלוות את האדם משחר התפתחותו: הארכיטקטורה, הפיסול, הציור, המוזיקה, השירה והפואטיקה. הרפואה האנתרופוסופית התפתחה מתוך עבודתם המשותפת של ד"ר איטה ווגמן ורודולף שטיינר עם קבוצת רופאים בבית-החולים בארלשהיים שליד דורנאך, שוויץ. הביוגרפיה עוסקת בהתפתחות האדם ומתארת (על ידי החוקים הביוגרפים) את המסע האנושי מלידה עד מוות, את התפתחותו הגופנית, הנפשית והרוחנית של האדם ואת הצמתים החשובים בחייו. רודולף שטיינר נתבקש ב-1924 על ידי קבוצה של חקלאים ממרכז אירופה שגילו דאגה לנוכח ההתדרדרות בבריאות של זני צמחים ובעלי חיים, להניח יסוד למדע ולפרקטיקה אנתרופוסופיים בחקלאות.

© כל הזכויות שמורות למחברים ולאמנים