אנתרופוסופיה בישראל > מאמרים > אדם עולם >

העסק הקהילתי: חזרה לשורשים האלטרואיסטים של הכלכלה

מאת נועם שרון

צפו במאמר כפי שהוא מופיע באדם עולם

מה הקשר בין עסקים וקהילה? האם שני המושגים סותרים זה את זה או דווקא משלימים? האם עולם העסקים הקפיטליסטי הוא כוח שבהכרח מפרק קהילות או אולי הוא מסוגל גם לבנות אותן?
התשובות לשאלות הללו הן מורכבות, ויש כמה צדדים שמהם ניתן להתבונן בהן. מצד אחד, חדירת הקפיטליזם פוררה את מדינת הרווחה והותירה את האדם בלא הגנתה. במקביל, תהליכים של עיור ומודרניזציה החלישו את המנגנונים הישנים אשר הגנו על האדם: המשפחה והקהילה המקומית.
מצד שני, המושג "קהילה" אינו זר לעולם העסקים. נהפוך הוא, זהו מושג מקובל מאוד בשנים האחרונות. הקהילה זוכה בהתייחסות מצד עולם העסקים בכמה מישורים. מישור אחד הוא שיתוף עסקים-קהילה או אחריות קהילתית מצד עסקים. בשנים האחרונות, יותר ויותר עסקים מבקשים להיות מעורבים בקהילה ולתרום לה. לעתים קרובות, העסקים מבקשים להעניק יותר מתרומה כספית גרידא; העובדים נשלחים להתנדב בקהילה ולהתערות בה. מחקרים מוכיחים כי מעורבות של עסקים בקהילה משתלמת מבחינות רבות. היא משפרת את תדמית העסק (גם בעיני גורמים ממסדיים וגם בקרב לקוחות), חברות התורמות לקהילה סובלות מפחות משברים, והתרומה לקהילה מעוררת אצל עובדי החברה בכל הדרגים תחושות חזקות של גאווה ושיתוף (יאנג, 2000). השפעות אלה מתבטאות בשורה התחתונה בדוחות הכספיים בסוף השנה. מכאן ניתן לשער כי במקרים רבים התרומה של החברה הכלכלית לחברה האנושית מונעת משיקולי רווח פרטיים, כלומר, מאנוכיות. אולם במניע אין כדי לשנות את העובדה שעולם העסקים התקדם בשנים האחרונות לכיוון החברה והקהילה.
דרך נוספת שבה עולם העסקים מתייחס לקהילה בא לידי ביטוי במושג "קהילה עסקית". אנשי עסקים מבינים כי כדי לקדם את עסקיהם עליהם להתאגד בקהילות-עניין, קהילה שבה יש שיתוף מקצועי (במקרה של בעלי עסקים מאותו תחום) או הפנייה הדדית של לקוחות זה אל זה (כשבעלי העסקים אינם מאותו תחום).
דרך שלישית להתבונן בחיבור של עסקים וקהילה הוא באמצעות השפה. ניקח את המלה "חברה" (Company). חברה כלכלית מסומנת באותה מלה כמו חברה אנושית. עובדה זו ממחישה מהות בסיסית אשר קיימת בעולם העסקים: אי-אפשר לעשות אותם לבד. ניתן להתייחס אפוא למלה "חברה" כאל מלת אמצע המגשרת בין עסקים וקהילה ומבטאת את העובדה כי השיתוף הנו תנאי הכרחי לצמיחה והתפתחות.

המתח שבין האגואיזם האנושי לאלטרואיזם הכלכלי
ניתן לטעון במידה רבה של צדק כי הקהילתיות בעולם העסקים מונעת ביסודה משיקולים אנוכיים. כאן מתחילה להתגלות בפנינו סתירה פנימית שהיא מהותית בחיי הכלכלה בעולם. מצד אחד, המפתח לחיי כלכלה מוצלחים טמון בשיתוף בין הכוחות הפועלים, בהדדיות וקהילתיות. ומצד שני, כולנו פועלים בתוך חיי הכלכלה כשהמניע שלנו הוא אנוכי ביסודו - אנחנו עובדים כדי לפרנס את עצמנו.
בסדרת ההרצאות כלכלה עולמית מצביע ד"ר רודולף שטיינר על המתח הבסיסי שקיים בימינו בחיי הכלכלה בין היסוד האלטרואיסטי, המונח בתשתית חיי הכלכלה מאז חלוקת העבודה (ר' להלן), לבין האגואיזם שעודנו שולט בדפוסי החשיבה האנושית (הרצאה 3).
"חלוקת העבודה" הנה הצורה שבה התארגנו חיי הכלכלה מאז המהפכה התעשייתית. ניתן לתארה בפשטות בתור מצב שבו כל עובד מתמחה במשלוח-יד מסוים או בייצור של פריט ספציפי אשר מהווים חלק ממארג חברתי-כלכלי שלם. תהליך ההתמחות מביא לעלייה בייצור והוזלה במחירי המוצרים, מה שמביא רווחה חומרית לאנשים רבים יותר ויותר, תהליך המתואר כ"צמיחה כלכלית". שיאו של תהליך חלוקת העבודה הוא המצב היום, שבו, בהכללה, איש אינו צורך את המוצרים שהוא מייצר בעצמו. אנחנו מייצרים בעבודתנו למען אנשים אחרים ואת צרכינו אנחנו מספקים בזכות עבודתם של אחרים. את המצב הזה מגדיר שטיינר כ"אלטרואיזם", מלה שמשמעותה "לחשוב ולעשות למען האחר", והוא היסוד המונח כיום בתשתית הכלכלה האנושית.
לעומת האלטרואיזם שמצוי בחיי הכלכלה, האדם עודנו חושב בצורה אגואיסטית ובאותו אופן הוא פועל מבחינה כלכלית. המקום המובהק ביותר שבו עובדה זו באה לידי ביטוי הוא ביחס שבין עבודה לשכר. במצב הקיים היום, אנחנו מוכרים את עבודתנו על מנת לפרנס את עצמנו ואת התלויים בנו, ואנו מוכרים אותה רק במידה שבה אנו רוצים להשתכר. יוצא כי עבודתנו היא בעלת טבע אלטרואיסטי אך היא מבוצעת בצורה אגואיסטית. מתח זה הוא המקור לרבות מהבעיות החברתיות בימינו. בהרצאה השלישית של כלכלה עולמית אומר שטיינר:
הקונפליקטים החברתיים נובעים בעיקר מן העובדה, שעם התרחבותן של המערכות הכלכליות והמעבר למשק עולמי, נוצר צורך גובר והולך להיות אלטרואיסטים ולארגן בצורה אלטרואיסטית את המוסדות החברתיים השונים, בעוד שבני האדם עדיין לא הגיעו בדרך החשיבה שלהם אל מעבר לאגואיזם, ולכן הוסיפו להפריע למהלך הדברים בצורה אנוכית ומסורבלת (עמ' 36).
מהי התרופה שמציע שטיינר לבעיה המתוארת? התרופה היא ניתוק בין השכר לעבודה. עלינו לחדול מלמכור את עבודתנו למרבה במחיר. יש להעניק אותה לאחר מתוך עניין כן בו. למען שגשוג החברה, על עבודתנו להפוך לקרבן שמוענק לזולתנו באהבה, ובמקביל, צריכה החברה לדאוג לרווחת כל פרטיה בלא קשר לסוג העבודה שהם מבצעים. עיקרון זה מנוסח בחוק החברתי העיקרי שאומר כי רווחתה של חברת אנשים העובדים יחד גדולה ככל שהיחיד נותן את עבודתו לאחרים, וככל שצרכיו האישיים באים על סיפוקם מעבודתם של אחרים.
יישום עיקרון זה מצליח היום בקנה מידה קטן בקהילות שיקומיות סגורות כגון קמפ-היל (camp hill) או בכפר רפאל שעל יד באר שבע. אך כיצד ניתן ליישם אותו בקהילה עירונית, גדולה ופתוחה? כיצד ניתן לשלב איכויות של התנהלות כלכלית בלתי-אנוכית בתוך מציאות שעדיין דורשת מאתנו לעבוד לפרנסתנו?

מרכז עסקי-קהילתי ירושלמי

אחת מהתשובות האפשריות מצויה במימוש הרעיון הקרוי "עסק קהילתי". עסק קהילתי מהו? ננסה לענות על שאלה זו מתוך המודל שעל-פיו עובדת יוזמת סביבון – עסק קהילתי, יוזמה אשר פועלת בירושלים בשנה האחרונה. למי שלא מכיר נספר כי חנות סביבון הוקמה בירושלים לפני מספר שנים בידי פאבלו שוסטר וקטרינה קניפינג, מתוך רצון לשרת את הקהילה וגם לעשות לפרנסתם. החנות מכרה ספרים, חומרי יצירה וצעצועים ברוח האנתרופוסופיה, וגם קיוותה ליצור בפעילותה מרכז קהילתי ירושלמי. אך בעוד שאת הקהילה הצליחה היוזמה לשרת, את בעליה היא לא הצליחה לכבד בפרנסה ראויה. לבסוף החליטו מקימיה למסור את החנות ולחפש את גורלם בגרמניה. רוכשים פרטיים לחנות לא נמצאו, ולאור סכנת הסגירה החליטו מספר צעירים להתאגד ולקחת את סביבון בצורה משותפת, ומכיוון שהעסק בראש ובראשונה מעניק שירות קהילתי, הוחלט לפתוח אותו במתכונת של עסק קהילתי. בנוסף להפעלת החנות, פעילה היוזמה בחיי התרבות של ירושלים, מקיימת ערבים קהילתיים, קבוצות לימוד וקורסים, ופרויקטים כמו הבאת האמן יוהנס מת'יסן לישראל (ר' כתבה בנושא בגיליון זה).
עסק קהילתי הוא ארגון שעומד בכל הקריטריונים הכלכליים-עסקיים שבהם עומדת חברה כלכלית רגילה, אך מטרת פעילותו היא יצירת רווחים עבור הקהילה שאותה הוא משרת. המושג "רווחים" נתפס בעסק הקהילתי בהגדרתו הרחבה, ותמיד מובאים בחשבון שלושה סוגים עיקריים של רווחים: רווחים כספיים, רווחים חברתיים ורווחים תרבותיים. ההון של העסק שייך בהגדרתו לקהילה. בפועל, אם לוקחים לדוגמה את יוזמת סביבון, היא התארגנה בצורה של קואופרטיב ששותפים בו כל אלה שבחרו לקנות שיתופית, השם שנתנו חברי היוזמה למנייה. כל הרווחים שיוצרת היוזמה – כולל אלה הכספיים – מושקעים בחזרה בקהילה, אם במימון פעילויות נוספות של סביבון או בהשקעה ביוזמות אחרות של הקהילה. השותפים ליוזמה – בעלי השיתופיות – הם שקובעים לאיזה כיוון היא תתפתח והיכן תשקיע את רווחיה הכספיים.
מהם סוגי הפעילויות אותם מקיימת יוזמת סביבון? בשלב הנוכחי, סביבון היא רשת של דוכנים בהם נמכרים ספרים, חומרי יצירה וצעצועים ברוח האנתרופוסופיה, עם סניפים בבית ספר אדם, במכללת דוד ילין (שניהם בירושלים), בסמינר כפר הירוק ובבאר שבע. בנוסף לפעילות הדוכנים, מקיימת יוזמת סביבון מפגשי תרבות קהילתיים, קבוצות לימוד וקורסים. פעילויות נוספות מתאפשרות בזכות יוזמה שלוקחים אינדיבידואלים מתוך הקהילה ויוזמת סביבון מאפשרת להם להוציא אותן אל הפועל. חשוב להדגיש כי סביבון אינה רואה עצמה כגוף המארגן את הקהילה אלא כגוף המאפשר לאינדיבידואלים בתוכה לנקוט יוזמה עצמאית.
וכיצד מתמודדת יוזמת סביבון עם נושא העבודה והשכר, בהתייחס לבעיה שתוארה קודם לכן? מרבית העבודה ביוזמת סביבון נעשית בהתנדבות. חלק מבעלי התפקידים מקבלים שכר נמוך בעבור עבודתם. כאשר יש עניין לתגמל פעיל ביוזמה, השאלה המופנית אליו היא - למה אתה זקוק כדי לבצע את עבודתך בצורה הטובה ביותר? התשובה לשאלה יכולה להיות תשלום כספי, תשלום בשווה כסף ממוצרי החנות, השתתפות ללא תשלום בפעילויות המאורגנות על ידי היוזמה או קבלת שיתופית בסביבון. יש כאלה שמעדיפים להמשיך ולהתנדב. בדרך זו עושים חברי היוזמה צעד אחד לקראת מימוש האידיאה המוצגת בחוק החברתי העיקרי.
שאלה נוספת המלווה את יוזמת העסק הקהילתי מראשית דרכה היא היחס אל המבנה החברתי התלת איברי (ר' מאמר של אלון ירושלמי בגיליון זה). חברי היוזמה משתדלים בעבודתם ובהתנהלותם ליישם את עקרון התלת-איבריות, כלומר, את ההפרדה והאבחנה שקיימות בחברה – או צריכות להתקיים – בין הספרה הכלכלית לספרה התרבותית-רוחנית והספרה החוקית-מנהלתית.
השאלה, כיצד ניתן לעבוד עם עקרון התלת-איבריות לא כרעיון חיצוני וחסר חיים אלא בצורה חיה מתוך העומק הפנימי, הנפשי והרוחני של מי שלוקח חלק במלאכה, היא שאלה המלווה באופן פעיל ואינטנסיבי את אנשי יוזמת סביבון. חשוב להדגיש, כי עקרונות המבנה החברתי התלת איברי אינם רעיונות מופשטים כי אם מציאות המתגלה אינסטינקטיבית מתוך החיים עצמם. הדבר שעליו צריך להקפיד כאשר רוצים ליישם עקרונות אלו בתוך ארגון הוא שלא לערבב בין שלוש הספרות השונות. כאשר דנים באספקט הרוחני-תרבותי של הפעילות, לדוגמה, אין לתת לדיון להיות מושפע מהאספקט הכלכלי, וכן הלאה. מונחים במחשבות הללו יצאו חברי היוזמה לדרך, ועם הזמן גילו בהדרגה כיצד בעשייה בפועל מתקיימות שלוש הספרות השונות. מתוך התבוננות בצרכים של היוזמה עצמה, וכחלק מתהליך עיצוב המבנה הארגוני שלה, עלה הצורך להתחלק לצוות כלכלי, צוות תרבותי וצוות מנהל, שיחד הם כלל הפעילים ביוזמה.
הצוות המנהל, שניתן להשוות אותו ללב היוזמה, הוא הפורום שבו נוצרת מחדש האינטגרציה בין הצוותים השונים, ושם מתקבלות ההחלטות המכריעות. גם הצורה שבה מחליטים שווה אזכור. באופן עקרוני, החלטה צריכה להתקבל פה-אחד. המשתתפים במליאה משתדלים מאוד להימנע מהצבעות ומהחלטה ברוב קולות. אם יש חילוקי דעות, מתקיים דיון הנמשך עד שמגיעים להסכמה או שאחד הצדדים מוותר. חשיבות גדולה ביותר מיוחסת לאחריות שפעיל מקבל על הדבר שבשמו הוא טוען. צורת התנהלות כזו, אף שהיא יכולה להיחשב בלתי יעילה, הנה חלק מהמהות של עסק קהילתי.
כמובן שקונספט העסק הקהילתי מעלה גם שאלות רבות. באיזה מידה יוזמה כזאת יכולה באמת להצליח בתור עסק כלכלי? האם הקהילה באמת מעוניינת בקיום היוזמה, ואם כן, כיצד משתפים אותה בחזון? מהם הצרכים האמיתיים של הקהילה?
חשוב להדגיש כי האנשים הפעילים ביוזמת סביבון – עסק קהילתי אינם בעלי הון או יורשים עשירים אשר מסוגלים להשתעשע בניסיונות חברתיים-כלכליים פילנתרופיים. חברי הגרעין הפעיל בסביבון (כשבעה אנשים) הם סטודנטים, אנשי חינוך, בעלי משפחות – וכולם צריכים לדאוג לפרנסתם. ועדיין, נראה כי הבחירה היא להקדיש את הזמן הפנוי ליוזמה מתוך אמונה בחזון שלה. כשותף פעיל ביוזמה יכול אני להעיד כי השילוב בין פעילות עסקית-מעשית לבין העמקה מחשבתית-רוחנית בנושאי חברה וכלכלה מהווה עבורנו מפתח להתפתחות אישית משמעותית. בתור תלמידי מדע הרוח, העיסוק בנושאים רוחניים אינו זר לנו. בעסק הקהילתי אנחנו לומדים לטפל בצד החומרי של החיים בלא מורא ובלי תסביכים. מתוך כך אנו מגלים מחדש שהחומר אינו אלא התגשמות של הרוח בעולם, ושהכסף הוא למעשה סוכנה של הרוח בחיי הכלכלה (ועל כך בגיליון הבא של כתב העת). אני מזמין את כל מי שמעוניין לדעת יותר, או להצטרף בתור פעיל ליוזמה – ליצור קשר.

אי אפשר לסיים מאמר בנושא העסק הקהילתי בלי להתייחס להקמתו מחדש של כתב העת החיים האנתרופוסופיים בישראל אדם עולם. גם סביבון וגם החיים האנתרופוסופיים בישראל הוקמו בידי בעלי חלום שטובת הקהילה עמדה לנגד עיניהם. פאבלו וקטרינה הקימו לפני מספר שנים את סביבון כשבלבם הרצון לשרת באמצעותו את הקהילה הירושלמית. ורה כהן הקימה את החיים האנתרופוסופיים בישראל כששירות הקהילה הארצית עומד לנגד עיניה. שלושתם הניחו את התשתית שעליה מתבססים היום סביבון – עסק קהילתי וכתב העת. כתב העת של עמותת החיים האנתרופוסופיים בישראלאדם עולם – שואף להיות המכשיר לביסוסה של קהילה אנתרופוסופית ישראלית חיה ונושמת, אשר מקיימת דיאלוג מפרה עם החברה הישראלית. למעשה, גם כתב העת הוא עסק קהילתי. מסיבה זו, חשוב ביותר לתמוך ביוזמה, אם באמצעות רכישת מנוי או בהצטרפות כחבר לעמותת החיים האנתרופוסופיים בישראל.

ביבליוגרפיה

יאנג, א' אצל רוזן-גרנט, א' (2002), "תרומה לקהילה כמנוף שיווק", סטטוס, 117 (2002), עמ' 34, 36.
ד"ר רודולף שטיינר, כלכלה עולמית, תרגמה תומר רוזן, הוצאת קיבוץ הרדוף.
הארי סלמן, העולם החברתי כאתר התקדשות – החזון האנתרופוסופי בתחום החברתי, תרגמה תומר רוזן, הוציאה לאור ורדה שילה.

נועם שרון הוא יזם חברתי, מנכ"ל ועורך שותף בכתב העת אדם עולם