אומנות אנתרופוסופית

אומנות החל מ-1907 ועד מותו של רודולף שטיינר, ומאז ועד היום בכל המרכזים האנתרופוסופיים בעולם, ניצבים המחקר, הריפוי והיצירה האמנותיים במרכז של כל פעילות אנתרופוסופית. כל האמנויות זכו להעמקה והארה מקורית ומחדשת על ידי מדע הרוח האנתרופוסופי. עם הבניה של הגתאנום הראשון (1913 - 1922), שקדו רודולף שטיינר ותלמידיו על פיתוח של מתודה ואמנות חדשה בתחומי הארכיטקטורה, הפיסול והציור. גם הגתאנום השני, הניצב היום בדורנאך, נחשב על ידי רבים כאחת היצירות הארכיטקטוניות המודרניות החשובות של המאה ה- 20.

סביב ההצגה של ארבעת מחזותיו של רודולף שטיינר, פאוסט של גיתה בשלמותו, מחזותיו של אלברט שטפן, ועוד, התפתחה אמנות הדרמה ועיצוב הדיבור, בעבודתם המשותפת של שטיינר ומריה שטיינר פון - סיברס. ב-1924 העניק רודולף שטיינר לקהל שמנה כ-800 איש, מהם אנשי מקצוע מכל רחבי אירופה, את הקורס לעיצוב דיבור ולדרמה, המכיל עושר בלתי נדלה של הנחיות לדרמה של העתיד, החוזרת, בזכות האנתרופוסופיה, למעמדה הראוי לה בתרבות האנושית:  כמרכז של התעלות רוחנית ותרבותית, המסוגלת לחולל תמורה עמוקה בנפש האנושית. אמנות חדשה לגמרי, הצומחת כולה מתוך המחקר האנתרופוסופי בנוגע לחוקים של הדיבור והמוסיקה, היא אמנות המחול והתנועה - האוריתמיה. הכוחות המעצבים את הדיבור האנושי הם במקורם כוחות היצירה שעיצבו ויצרו את הבריאה כולה. העולם נברא על פי מאמרו של האלוהים;  גם האדם בורא את עולמותיו שלו בעזרת הדיבור. המחקר האנתרופוסופי של חוקי הדיבור האנושי מגלה מחדש את זיקותיו לישויות ולכוחות הבוראים שבעולמות הרוח. על מקורה הרוחני של המוסיקה אין צורך להרחיב את הדיבור.

גתנאום
גתאנום
המלחינים הגדולים ומאזיניהם האמיתיים יודעים זאת היטב. אך החוקיות הקוסמית הטמונה במוסיקה מתגלה רק למחקר העל-חושי, בתנועה במרחב, בעיצוב הגופני של העיצורים והתנועות, הצלילים והמרווחים באמנות האוריתמיה, הופכים חוקי הדיבור והמוסיקה הנסתרים לגלויים לעין, מפאת קוצר המקום ניתן רק להזכיר כמה מהתחומים הנוספים:  הפואטיקה והאסתטיקה בכללותה, כמדע ואמנות חדשה של היופי; השירה הקולית נוסח "וורבק" (על שמה של התלמידה שקיבלה את ההנחיות הראשוניות מרודולף שטיינר), המיועדת לחלץ את השירה האנושית מאחיזתו של הגרון הפיזי, ולפתוח אותו למרחבי - התהודה וההרמוניה של הקוסמוס;  והציור, אשר החל מ"תורת הצבעים" של גיתה והציור של כיפות הגתאנום הראשון, מתחיל לחיות מתוך חויית הצבעים האוביקטיבית של הנפש האנושית. כך הופך המדע האנתרופוסופי לבסיס חי ומעורר של האומנויות;  והשניים ביחד מעוררים בנפש את תחושת הכבוד והיראה בפני השלמות הקוסמית בה חי האדם. כאן תופשים באמת דבריו של גיתה , 'מי שיש לו מדע ואמנות - יש לו גם דת;  מי שאין לו - תנו לו דת!

מאמרים בנושא אומנות אנתרופוסופית